איזהו עשיר? השמח בחלקו. איך חכמת ישראל ותורת החסידות עוזרות לנו להפסיק להשוות, לגדול בהכרת הטוב ולמצוא שביעות רצון אמיתית.
אנחנו חיים במקום של שפע גדול, ורבים מאיתנו עדיין חסרי מנוחה. תמיד יש בית גדול יותר, חופשה טובה יותר, ילד שהתקבל לבית ספר טוב יותר. לחכמת ישראל יש תשובה קצרה ומפורסמת לחוסר המנוחה הזה, והיא לא הזדקנה ביום אחד.
"איזהו עשיר?"
בן זומא לימד: "איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (פרקי אבות ד׳, א׳). שימו לב שהוא לא אומר כמה יש לעשיר. עושר, בראייה היהודית, אינו מספר בחשבון הבנק; הוא היחס בין מה שיש לכם לבין מה שאתם מרגישים כלפיו. אדם שיש לו מעט והוא שלם עם עצמו הוא עשיר; אדם שיש לו הרבה והוא תמיד רעב לעוד הוא, במובן העמוק ביותר, עני.
גם המילה "חלקו" חשובה. היהדות מלמדת שמה שיש לכל אחד מאיתנו נמדד לנו בידי ה׳ באהבה ובתכלית, כמו מנה שמוגשת לשולחן. ראו השגחה פרטית.
הכרת הטוב היא תרגול, לא מצב רוח
יהודי נקרא "יהודי", מלשון הודיה. אנחנו פותחים כל יום ב"מודה אני", מודים לה׳ פשוט על שאנחנו חיים, לפני שבדקנו הודעה אחת. חז״ל מבקשים מאיתנו לברך מאה ברכות ביום: על אוכל, על הגוף הפועל, על ראיית הים. מאה פעמים ביום אנחנו שמים לב למשהו טוב שלא יצרנו בעצמנו. זו אינה העמדת פנים שהחיים מושלמים; זה אימון של העין. מה שמחפשים, רואים. ראו הכרת הטוב וברכות.
מלכודת ההשוואה
הדיבר האחרון בעשרת הדיברות הוא "לא תחמוד". זה הדיבר היחיד שעוסק ברגש, כי החמדה מרעילה בשקט את כל השאר. היום אנחנו נושאים בכיס את הבית, המכונית והחופשה של השכן, מלוטשים ומסוננים, ומשווים את יום שלישי הרגיל שלנו לרגע הכי טוב שלהם. לא פלא שאנחנו מרגישים שאנחנו נשארים מאחור.
התרופה של התורה היא להביט בשולחן שלכם במקום בזה של השכן. העשיר של בן זומא אוכל את "יגיע כפיך": האוכל שלכם, המשפחה שלכם, העבודה שלכם, החיים שלכם. ראו קנאה ומסכים וטכנולוגיה.
שבעים בגשמיות, לעולם לא ברוחניות
יש הוראה חסידית ידועה שהופכת את שביעות הרצון על פיה. בענייני גשמיות, הביטו במי שיש לו פחות מכם, ותודו. בענייני רוחניות, הביטו במי שיש לו יותר מכם, ותשאבו השראה לגדול. רובנו עושים את ההפך.
כך שיהודי אמור להיות שבע רצון לגמרי מביתו וממכוניתו, ולעולם לא שבע רצון מהחסד שלו, מהלימוד שלו ומהתפילה שלו. "יש לי מספיק" הוא משפט קדוש על דברים. "אני טוב מספיק כפי שאני" אינו משפט יהודי על הנשמה. והצמיחה עצמה היא אחד ממקורות השמחה הגדולים. ראו שמחה.
צעדים מעשיים
- אמרו "מודה אני" לפני שאתם מסתכלים בטלפון, ותתכוונו לזה.
- מנו שלוש ברכות מסוימות בארוחת הערב, בקול, כמשפחה.
- תנו צדקה כשאתם מרגישים קנאה. זה מזכיר לכם שאתם מישהו שיש לו מספיק כדי לתת. ראו צדקה.
- שמחו בבשורה טובה של מישהו אחר ב"מזל טוב" אמיתי; זה מרפה את אחיזת הקנאה.
- קבעו יעד רוחני אחד שלא תהיו "שבעי רצון" ממנו החודש: שיעור, מצווה, פרק תהילים יומי.
שאלות נפוצות
האם ביהדות אסור לרצות יותר כסף?
לא. היהדות מברכת עבודה כנה ושגשוג, ועושר שמשתמשים בו היטב הוא מצווה. הבעיה אינה הרצון; הבעיה היא לתת לרצון לגזול מכם את ההנאה ממה שכבר יש לכם. ראו היחס היהודי לעושר.
איך אפשר להיות שבע רצון כשאני באמת מתקשה?
שביעות רצון אינה הכחשה. אם חסר לכם כסף, בריאות או שלווה, היהדות מבקשת מכם לפעול, לבקש עזרה ולהתפלל. הכרת הטוב על מה שנשאר נותנת כוח לעשות זאת. אם אתם זקוקים לתמיכה, התקשרו לרב לבקובסקי, 510-545-6770, או ראו לעבור תקופה קשה.
איך מלמדים ילדים להיות שבעי רצון?
ילדים לומדים זאת מהתבוננות בנו. הודו לה׳ בקול, אל תשוו אותם לילדים אחרים, ותנו להם את שמחת הנתינה. ראו ילדים, כסף וצדקה.
