איך מכינים בית לשבעה: כיסוי מראות, מושבים נמוכים, נר נשמה, מים בפתח, סידורים, מניין, ארוחות ושעות ביקור.
כשמשפחה עומדת לשבת שבעה, יש הרבה מה לארגן בזמן קצר מאוד, לעתים קרובות עוד בזמן הלוויה. הרשימה הזו עוסקת בצד המעשי של הכנת הבית. על משמעות השבעה וכמה זמן היא נמשכת, ראו את המדריך שלנו לישיבת שבעה; למנחמים, ראו ניחום אבלים.
הצעד הראשון והטוב ביותר: בקשו מחבר קרוב או מקרוב משפחה להיות "רכז השבעה", כדי שהאבלים לא יצטרכו לנהל שום דבר בעצמם.
לפני שהמשפחה חוזרת מבית הקברות
- מים בפתח. הניחו מחוץ לכניסה כד מים, קערה ומגבות נייר. נהוג ליטול ידיים אחרי היציאה מבית הקברות, לפני הכניסה לבית.
- סעודת ההבראה. את הסעודה הראשונה של האבלים אחרי הלוויה (סעודת הבראה) נוהגים שיכינו אחרים, לא האבלים. היא כוללת לרוב לחם ומאכלים עגולים כמו ביצים קשות או עדשים, תזכורת לכך שהחיים הולכים במעגלים.
- הדליקו נר נשמה. נר גדול של שבעה ימים, הדולק לעילוי נשמת הנפטר, בוער לאורך כל השבעה. הניחו אותו במקום בטוח.
- כסו את המראות. נהוג לכסות את המראות בבית בסדינים או בנייר בזמן השבעה.
הישיבה והחדר
- מושבים נמוכים לאבלים: שרפרפים נמוכים, כריות מוצקות או כיסאות עם רגליים מקוצרות. בזמן השבעה האבלים יושבים נמוך מהרגיל.
- כיסאות רגילים למנחמים, מסודרים כך שאפשר לשבת קרוב לאבלים ולדבר בשקט.
- השאירו את דלת הכניסה לא נעולה או פתוחה בשעות הביקור, כדי שהאבלים לא יצטרכו לקום לקבל את הבאים.
תפילות
- סידורים. שאלו מספיק סידורים למניין ועוד כמה. בסידורים רבים יש את התוספות המיוחדות לבית אבלים.
- לוח זמנים למניינים. אם המשפחה תקיים תפילות בבית, פרסמו את זמני שחרית וערבית כדי שאנשים יידעו מתי לבוא. כדי שהאבלים יוכלו לומר קדיש צריך עשרה גברים יהודים מגיל 13.
- שאלו את הרב. הרב לבקובסקי עוזר לארגן את המניין ואת הסידורים, ומדריך את המשפחה בכל תפילה. יש משפחות שמארגנות גם ספר תורה לקריאה בימי שני וחמישי; שאלו את הרב מה מתאים לבית שלכם.
שעות ביקור ואוכל
- קבעו שעות ביקור ופרסמו אותן יחד עם ההודעה, כדי שהאבלים יוכלו גם לנוח ולאכול בפרטיות.
- רשימת הרשמה לארוחות. חברים מביאים בדרך כלל ארוחות למשפחה במהלך השבוע. רשימת הרשמה פשוטה ברשת מונעת יותר מדי אוכל ביום אחד ושום דבר ביום אחר. אם המשפחה שומרת כשרות, ציינו זאת בבירור, ובקשו שהארוחות יגיעו ממקור כשר.
- פרחים אינם חלק מהמסורת. רבים מעדיפים לתת צדקה לעילוי נשמת הנפטר.
מה האבלים עושים ומה לא
התפקיד היחיד של האבלים הוא להתאבל ולקבל נחמה. הם:
- יושבים על המושבים הנמוכים ולובשים את הבגד שנקרע בלוויה (קריעה).
- אינם נועלים נעלי עור, אינם מבשלים, אינם מארחים ואינם מגישים לאורחים.
- אינם עובדים, אינם מתגלחים, אינם מסתפרים ואינם מתרחצים לשם תענוג.
- נשארים בדרך כלל בבית, מלבד בשבת, שבה אין נוהגים אבלות בפרהסיה.
שאלות נפוצות
מי צריך לרכז את בית האבלים?
חבר קרוב, שכן או קרוב משפחה שאינו מן האבלים. הוא מקבל את הארוחות, מנהל את לוח המניינים ומסיים בעדינות את שעות הביקור.
צריך לקיים תפילות בבית?
זו נחמה גדולה, והיא מאפשרת לאבלים לומר קדיש בלי לצאת מהבית. אם קשה לאסוף מניין בכל פעם, התקשרו לרב והוא יעזור.
אפשר לשבת שבעה במקום אחר ולא בבית הנפטר?
כן. המנהג הוא לשבת שבעה במקום שבו גר הנפטר, אבל לעתים קרובות משפחות יושבות בבית של אחד האבלים, או ביותר ממקום אחד. שאלו את הרב על המצב שלכם.
מה עושים עם הנר והכיסויים כשהשבעה מסתיימת?
בבוקר היום השביעי, אחרי התפילה, מסירים את הכיסויים מהמראות ומפנים את המושבים הנמוכים. המשפחה נוהגת לעתים קרובות לצאת יחד להליכה קצרה סביב הבלוק, סימן לחזרה לחיי היום יום.
